המטבח של "רשליקה"
את אהבת הבישול וסודותיו למדתי מהנשים שהקיפו אותי ובמיוחד מסבתי, אמי, וחמותי. דמותן, צבען, מעלים את טעמם של הזיכרונות המשפחתיים מביאים איתם את ניחוחות של מטבח ספרדי אותנטי יחד עם המטבח הספרדי/מקומי של יהודי חברון, נווה צדק וירושלים.
ביתה של חמותי משפחות אבו שדיד ומזרחי היה בית חברוני - ירושלמי, מוצא המשפחות מארצות הבלקן אליהן הגיעו אחרי שגורשו מספרד ב 1492.
במאה ה 18 גמלה בליבם החלטה לעלות לפלשתינה, (ישראל עוד לא נולדה) ולהצטרף ליישוב היהודי. המשפחה המורחבת נחתה בנמל יפו, חלקם בחרו להשתקע בשכונותיה של יפו והשאר בחרו להתיישב בחברון.
המשפחה החברונית הקימו את ביתם בסגנון החצר הספרדית "קורטיחו", סביבה נבנו בתי המשפחות ובשכנות להם התגוררו משפחות יהודיות, מוסלמיות נוצריות ובין כולן נרקמה מערכת יחסים מופלאה, קשרי עבודה ומסחר עזרה ואירוח הדדיים.
עם פרוץ המאורעות ב 1929 נאלצו בני המשפחה לעזוב את ביתם ורכושם בחברון ולעבור לירושלים, אחרי שנתיים המשפחה חזרה לחברון לביתה ולרכושה מתוך אמונה בחיי הקהילה. הם חידשו את פעילותם ואת חיי הקהילה המקומית רקמת היחסים העדינה עם שכניהם הערבים. המאורע השני ב 1936 הכריח את המשפחה לעזוב בשנית את חברון שלא על מנת לחזור. כך מצאה עצמה המשפחה מתיישבת בשכונת זכרון משה בירושלים.
בביתם החדש בירושלים חמותי המשיכה את מסורת אבותיה במסירות נפלאה, עטפה בחום ובאהבה את ילדיה, בני משפחתה, וידידיה הרבים, היא ניחנה בהומור מיוחד וביכולת לשיר רומנסות ספרדיות בלאדינו שכה אהבה לצליליו של ה"עוד" .
ספר בישול זה הוא רקמת חיי המשפחתיים השזורים ברוח התקופה בדת ובמסורת.
המתכונים המסורתיים והמשפחתיים הם אסופה של עשרות שנים שנאספו מפה לאוזן מאשה לאשה אותם רשמתי, התקנתי והוספתי את החידושים הקולינריים שהבאתי מניסיוני הרב במטבח, לימודי והשתתפות במגוון קורסים ותוכניות לימוד יוקרתיים לבישול בפריז ובמדריד.
